גוגל אנליטקס: מדריך בסיסי לעסקים

גוגל אנליטקס: מדריך בסיסי לעסקים

מאת: שחק לוי, מנהל פרויקטים

לנו, כמקדמי אתרים, ברור שניתוח אתרים ופילוח נתונים היא עבודה מהותית וחשובה, שאין לה תחליף בהבנת חוזקו של אתר בתוצאות החיפוש, ובניתוח תנועת לקוחות פוטנציאליים אליו וממנו.
מוקדשת למה שבאמת מעניין גולשים, אנליטיקס רק שיפר וחיזק את מעמדו בקרב אתרים מכל הסוגים: מבלוגים אישיים ועד אתרי עסקים ומסחר.

אותו כלי חזק שגוגל רכשה כבר ב-2005 (מערכת Urchin), ושההתפתחות המדהימה שלו כוללת כיום את היכולת לדעת כל כך הרבה על גולש ממוצע, חייב לעניין גם בעלי עסקים שרוצים להבין מעט יותר בכל הקשור להתנהלות האתר שלהם ברשת; וכל זה באופן קל ופשוט יחסית, בלי להיכנס לתסבוכת-נתונים ועומס סטטיסטיקות, השמורים לאנשי-מקצוע מיומנים בתחום.

המאמר הבא מוקדש לבעלי עסקים, המעוניינים להרחיב מעט את הידע וההבנה שלהם באשר לאנשים המחפשים את האתר שלהם ואת השירות אותו הם מציעים, וכן לשפוך אור על הנקודות החזקות והחלשות באתר, כמו גם על עבודת הניתוח הסיזיפית, לעתים, שכל מקדם אתרים מכיר ויודע היטב.

ראוי לזכור שמבחינה רשמית, גוגל לא טוענת שנתוני אנליטיקס משמשים לדירוג אתרים בתוצאות החיפוש. אבל אם נתעלם מהממצאים הסטטיסטיים, אנו חוטאים גם לקהלי היעד שלנו המגיעים לאתר, ואולי אף למיקומיו בתוצאות החיפוש. בהחלט עדיף להתייחס לנתונים ולבצע שיפורים בהתאם, מאשר לטמון את הראש בחול.

איך משתמשים בכלי הדגשת המידע?

  • נכנסים לכלי מנהלי האתרים: www.google.com/webmaster/tools
  • משנים את שפת הממשק לאנגלית.
  • בוחרים את האתר בו מעוניינים לבצע את ההדגשה.
  • בתפריט הצד בוחרים את האפשרות Optimization --> Data Highlighter.
  • לוחצים על Start Highlighting.
  • מקלידים כתובת אתר טיפוסית לדוגמה, בה קיימת התייחסות לאירוע. לאחר מכן מגדירים האם אנו מעוניינים להדגיש את המידע בדף זה בלבד, או להשתמש בדוגמה כתבנית לרוחבו של האתר.
  • מסמנים באמצעות העכבר אלמנטים שונים בעמוד, ומגדירים אותם ככותרות, תאריכים, מיקום ועוד.
  • לאחר סיום התיוג לוחצים על Publish (אם מדובר בדף יחיד) או על Done (אם מדובר בתבנית לדוגמה).
  • כשמדובר בתבנית, השלב הבא ידרוש מכם לבחור את העמודים האחרים שמתאימים להדגשות שיצרתם, לפי כתובת ה-URL האוטומטית שגוגל מצא, או להשתמש בהתאמה אישית. בנוסף יהא עליכם לבחור שם עבור סוג האירוע, על מנת להקל עליכם את השליטה בהדגשות מרובות. לסיום לחצו על Create Page Set.
  • תקנו את השגיאות או הבעיות שגוגל גילה בדפים אחרים, המתאימים לתבנית שיצרתם, על מנת לוודא שהמידע המוצג בהם אכן מתאים למה שביקשתם להדגיש. לחצו על Next וחזרו על התהליך עד לסיום, בו תלחצו על Done.
  • לאחר מכן לחצו על Publish.

צעד ראשון

מבט מלמעלה

בהנחה שהאתר שלכם כבר מחובר לאנליטיקס, ושמנהל האתר או איש ה-SEO העניקו הרשאה לצפות בנתונים, נוכל להתחיל את הצעד הראשון בעולם המרתק של הנתונים הגולמיים, ולנסות לברור מהם את המידע החשוב לנו.

כיום כבר ניתן להשתמש בגוגל אנליטיקס גם בעברית, ולכוון את פרמטר השפה בהתאם. הדבר אמור להקל על משתמש שאינו מיומן בנבכי המונחים, לתפקד גם בשפת הקודש. ההסבר במאמר תקף לשפה האנגלית (העדיפה לדעתי), אולם למי שמעדיפים, ניתן ליישם את הכתוב גם בגרסה העברית, בשינויים קלים.

ניגש לתפריט מצד שמאל (בעברית מימין) לכותרת העליונה, שם ממוקמים שמות האתרים. נלחץ על הכפתור ונבחר את האתר שאנו רוצים לנתח. יש ללחוץ גם על הכפתור Standard Reporting כדי לקבל את התוצר הרצוי לנו בשלב זה.

נעבור לכפתור אחד למטה בשם Audience, ונלחץ עליו. בתפריט שייפתח נבחר את הסעיף הראשון, Overview. כאן נמצאת ליבת הנתונים הנחוצה לכל בעל עסק - כמות האנשים שביקרה באתר בטווח נתון, משך השהות באתר, אחוז הנטישה ועוד.

נכוון את טווח התאריכים הרצוי לנו בתיבה מצד ימין (בדרך-כלל חודש קלנדרי), ונגלול לחלק המרכזי של דף הנתונים, מתחת לתמונת הגרף. ניתן גם כמובן לבחור משך-זמן קצר או ארוך יותר לצורך הבדיקה, ואף להשוות נתוני גלישה מזמנים שונים על-ידי סימון תיבת Compare To.
שבעת סוגי הנתונים שנפרשים בפנינו, מספרים למעשה הרבה ממה שצריך לדעת, באופן שקוף וברור. הסעיף השני ברשימה מראה לנו כמה גולשים ייחודיים נכנסו לאתר בפרק הזמן הנמדד (Unique Visitorss, או "יוניקים" בקיצור), ולמעשה מהווה אינדיקציה ברורה לכמות הגולשים שהגיעו לאתר מתוך מכשיר ספציפי (בהנחה שגולש אחד = מכשיר אחד).

סעיף 4 מראה לנו כמה דפים בממוצע נצפו באתר על-ידי כל גולש (Pages per Visit), וסעיף 5 מראה כמה זמן בממוצע שהה גולש באתר (Visit Duration). סעיף 6 מראה לנו מהם אחוזי הנטישה של האתר (Bounce Rate), וסעיף 7 מראה כמה גולשים חדשים מגיעים לאתר ((New Visitss) בטווח הזמן הנתון. לאותה מטרה משמשת גם עוגת הצבעים מימין, שמראה לנו גם את כמות הגולשים החוזרים.

היכן האתר שלי נמצא ביחס לנתונים?

אחרי שקראנו את הנתונים, אנו יכולים להתחיל להבין באיזה נקודה נמצא האתר שלנו, מהיכן הוא בא ולאן פניו מועדות. הנוסחה פשוטה: אם מספר היוניקים, משך זמן השהייה באתר ומספר הדפים שנצפו בביקור עומדים על מספרים נמוכים, ולעומת זאת אחוז הנטישה גבוה - ברור כי האתר אינו יכול לבצע את תפקידו כמוכר השירותים או המוצרים שלנו.

ניתן לומר גם כי מיקומי האתר בתוצאות יהיו לא מזהירים במיוחד, בדיוק בשל הנתונים הבעייתיים הללו. הקשר בין נתונים סטטיסטיים טובים לבין הצלחת האתר בתוצאות החיפוש, הוא קשר משמעותי מאוד (גם אם הוא בצורת מתאם בלבד ולא בצורה ישירה, בסגנון סיבה ותוצאה). מהם הנתונים הרצויים לנו? מכיוון ש-zap דפי זהב מקדמת מעל 400 אתרי עסקים ומסחר, ניתן להסיק ממאגר זה כמה מסקנות אודות הקשר בין נתונים סטטיסטיים לביצועים בשטח.

ישנם תחומים עסקיים תחרותיים ביותר, שמצריכים מעל 30,000 גולשים ייחודיים בחודש ממוצע, זמן שהייה של 8 דקות ומעלה וצפייה ממוצעת של 8 דפים ומעלה, לצד אחוז נטישה נמוך מאוד הנושק לקו ה-20% ומטה.

לרוב האתרים הקטנים יספיקו נתונים של מעל 100 יוניקים לחודש, 2 דקות שהייה באתר, למעלה מ-2 דפים נצפים לכל ביקור וכן אחוז נטישה הנושק ל- 55%; זאת כדי להתחיל ולהתמקם בדף התוצאות הראשון בביטויים תחרותיים ויעילים. כך נתחיל להבין את המשמעות המעשית של שיפור כל אחד ואחד מן הנתונים הללו – גם לעסק שלנו, גם לתדמיתנו ברשת וגם לרכישת מיקומים בתוצאות החיפוש.

צעד שני

מהיכן כולם באים?

משמעות השימוש באנליטיקס היא בעצם קילוף שכבות המידע, ומציאת תובנות המסתתרות בכל שכבה, כמו בחפירה ארכיאולוגית. אם נתקדם ונמשיך בניתוח ובפילוח של המספרים, נוכל ללחוץ למשל על Traffic Sources>>Overview; זאת כדי לראות מהם מקורות התנועה לאתר, ומהיכן בעצם מגיעים אלינו גולשים.

שלושת מקורות התנועה העיקריים, מחולקים בעוגת נתונים צבעונית ובעלת מספרים:

• תנועה ממנועי חיפוש (Search Traffic)
• תנועה מאתרים מפנים (Referral Traffic)
• תנועה ישירה (Direct Traffic)

טראפיק שמגיע ממנועי חיפוש מעיד על כמות האנשים שנחשפים לאתר, ומראה באילו ביטויים הם מחפשים את השירות או המוצר שיש לנו להציע. לא פחות מעניינת היא עמודת הטראפיק המגיע מהפניות באתרים אחרים: מטבלה זו נוכל ללמוד אילו אתרים חיצוניים מכילים קישור לאתר שלנו, וכן כמה גולשים התרשמו מאיתנו לחיוב, ולפיכך לחצו על הקישור והגיעו לאתר שלנו (המידע כולל אתרים שונים, כגון פייסבוק ואחרים). כך נוכל לדעת בסבירות גבוהה מאוד מהיכן יעיל יותר לייצר תנועת גולשים, מה פחות יעיל או אף אינו יעיל כלל.

התנועה הישירה משמעה, בעצם, גולשים שהגיעו ישירות לאתר שלנו: הקלדת כתובת האתר ישירות בדפדפן; לחיצה על האתר מתוך רשימת מועדפים בדפדפן; לחיצה על קישורים בהודעות דואר אלקטרוני; באנרים ומודעות Display ב-JS ועוד.

כאשר מדובר בתנועה ישירה מתוך שמירה במועדפים, הדבר מעיד בדרך כלל על דף מוכר ונחוץ לגולש (למשל: עמוד הכניסה לחשבון באתר כלשהו). אבל מעבר לכך, אנליטיקס מסווג כניסות מסוימות כטראפיק ישיר, ברגע שאינו מסוגל לסווג אותן בשתי הקטגוריות האחרות (חיפוש / הפניה). הדבר נגרם בעיקר בשל עוגיית האנליטיקס המוטמנת במחשב, האם היא קיימת או שמא נחסמה.

התוכן קובע

נעמיק יותר את הפשפוש באתר שלנו, וננסה לראות אילו דפים עובדים היטב במגע עם גולשים ואילו דפים טעונים שיפור מיידי. נלחץ על Content>>Site Content>>All Pages, ונקבל רשימה של כל הדפים בהם ביקרו גולשים באתר בזמן נתון.

בעמודות מימין אנו יכולים לראות את מספר הגולשים שביקרו בדף ספציפי, את זמן השהות הממוצע בדף זה, את אחוזי הנטישה ואף את אחוזי היציאה. כדי להבין היטב את חוזקו של אתר או את חולשותיו, עלינו לבדוק האם בכלל מגיעים גולשים לדף מסוים, וכמה זמן הם שוהים בו.

אם נראה, לדוגמה, שבדף שאמור להיות חזק ומשמעותי (כמו דף הבית), כמות הגולשים נמוכה ביותר, זמן השהות קצר מאוד (מתחת ל-30 שניות) ואחוזי הנטישה גבוהים - נבין שדף זה אינו ממלא את ייעודו במשיכת הגולשים אל מה שאנו מעוניינים להציע; לפיכך יש לשפר אותו משמעותית. כישלונו של דף אחד עלול לחרב את הצלחתו של אתר שלם, בעיקר אחרי עדכוני פנדה, שמדרגים איכות כוללת באתר גם לפי עמודים בודדים.

שיפור מתמיד של דפים באתר, בדיקת משוב של הנתונים וחוזר חלילה, יכולים להביא לשיפור משמעותי בנתוני האתר, ובקידומו אל עבר כמות גדולה יותר של גולשים איכותיים (המהווים את הלקוחות הפוטנציאליים לעסק). הכול נמצא שם בתוך המספרים, שאליהם אני אוהב להתייחס כאל מספרי-קסם, ועליהם אנו (המקדמים והמשווקים) שוקדים כנמלים סבלניות.
Share on Facebook
Share On LinkedIn
Share by Email