כך תימנעו מקישורים בעייתים - חלק 2

כך תימנעו מקישורים בעייתים - חלק 2

מאת: עמית אדלר, אחראי מקצועי

מחלקת שיווק דיגיטלי ללקוחות, זאפ גרופ
מאז בא לעולם באפריל 2012, הפך עדכון פינגווין ללחש-נחש של מקדמי האתרים. כל איש-SEO ומנהל-אתר, מחפשים בשבע-עיניים קישורים בעייתים המפנים לאתריהם.

כלי איתור קישורים צצים כפטריות אחרי הגשם, ורובנו נוטים ליפול לאותו בור, לפיו יש הבדל חד-משמעי בין קישורים טובים לרעים. אבל האמת, כמו תמיד, נמצאת איפה-שהוא באמצע.

המאמר הקודם בנושא קישורים בעייתיים, הציע דרך אחת מני רבות לשימוש בכלי מאוד מסוים. כעת אגש לאותו נושא, אבל מזווית מעט אחרת – כיצד נזהה את הקישורים הפחות-איכותיים לפי כמה כללי-אצבע, ולא רק על סמך נתונים אוטומטיים.

למה בכלל צריך את זה? תכף תבינו

מקדם אתרים בחו"ל עשה ניסוי מעניין. הוא משתמש בקביעות בשני שירותים לזיהוי קישורים בעייתיים: Link Detox מצד אחד, ו-Link Risk מצד שני. שני השירותים נחשבים אמינים: הם מחלצים את רשימת הקישורים המפנים לאתר היעד, ומספקים אינדיקציה אילו מהם עלולים להיות בעייתיים, ובאיזו דרגת חומרה.

כדי לבדוק את אמינות השירותים בפועל, שעבורם צריך לשלם כסף יש לומר, השתמש המקדם באתר-מוזיקה שנמצא בבעלותו. האתר מעולם לא עבר פעולות אופטימיזציה כלשהן, ולמעט כמה קישורים פה ושם במדיה חברתית, מעולם לא בוצע בו תהליך SEO אקטיבי; בטח שלא בניית קישורים.

בתמימותו הרבה חשב אותו מקדם, ששירותי האיתור לא ימצאו קישור בעייתי אחד. אחרי הכול, האתר פשוט התמלא בתוכן כמו כל אתר רגיל, ואין לו יותר מדי קישורים נכנסים. מה רבה הייתה הפתעתו, כשאחד השירותים הצביע על קישור-נכנס בדרגת חומרה גבוהה: אתר מוזיקה אחר שקישר אל אתרו, מרצונו החופשי של מנהל-האתר, כאשר דווקא קישור זה הביא לא מעט טראפיק לאתר.

קישור נוסף שזוהה כבעייתי ניצב באתר של תחנת רדיו, המארחת את בעל-האתר בתוכנית שבועית; קישור בעייתי אחר מגיע מעוד אתר בנושא מוזיקה והופעות, וכן הלאה. כמעט כל הקישורים שזוהו כבעייתיים, היו קישורים טבעיים לגמרי מאתרים רלוונטיים, והביאו כמויות מכובדות של טראפיק. אם אותו מקדם היה פועל לפי המלצות כלי-הקישורים-האוטומטיים, הוא היה מוחק את הקישורים הטבעיים, הרלוונטיים והחשובים ביותר.

חשוב לזכור שגם כאשר נותנים לרוב הקישורים להיווצר בצורה טבעית, זה לא בהכרח פוטר את האתר מענישה כלשהי בגוגל, כפי שגילה טל פריהר בפוסט מרתק על הצד האפל של הקישורים הטבעיים. חוסר-פיקוח על הקישורים יכול לגרום גם-הוא לבעיות.

מעבר לכך, שני כלי הקישורים בניסוי לא עומדים בקנה אחד זה עם זה: בעוד שהראשון מציין קישורים מסויימים בדרגות חומרה קשות, השני מציין את אותם קישורים בדרגות חומרה נמוכות. למי מהם צריך להתייחס?

עוד נקודה שחשוב לזכור:

בבלוג של דיוויד ניילור מדוּוח על היענות מפתיעה של מנהלי-אתרים, לבקשות של הסרת קישורים. החברה השתמשה בג'ימייל-סתם שנפתח במיוחד, ובמסגרת פעילות של מחיקת-קישורים שלחה בקשות-הסרה למנהלי-אתרים. 39% הסירו את הקישורים המבוקשים, בלי שאלות או דרישה להסברים. 4% ביקשו כסף עבור ההסרה, ו-4% נוספים ביקשו לאמת את הבקשה עם הלקוח שעבורו מתבצעת ההסרה.

יש צדיקים בסדום, מסתבר, אבל רוב לא קטן מוכן להסיר קישורים בלי לדעת האם מבקש-הבקשה אכן מייצג את האינטרס של בעל-האתר. זה כמו גנב שמזמין פורץ מנעולים לפתיחת דלת בדירה שאינה שלו, כדי שיוכל לגנוב את תכולתה (והיו מקרים מעולם).

אז אם גם קישורים טבעיים מסומנים כבעייתיים, איך כדאי לפעול?

קודם כל חשוב לא להפסיק להשתמש בכלים לאיתור קישורים. אין שום דרך אחרת בה ניתן לאתר אותם. אבל בניגוד לשיטת עבודה שפועלת על "טייס אוטומטי" – נסמכת רק על כלים וממהרת להסיר כל קישור בעיוורון מוחלט – כלל-האצבע העיקרי כאן, הוא שכדאי להפעיל שיקול-דעת.

אם כמעט 40% ממנהלי-האתרים, מוכנים להסיר קישורים בלי לבדוק ולשאול שאלות, תארו לעצמכם איזה נזק יכולים לגרום המתחרים שלכם. אל תמהרו להסיר כל קישור שמבקשים מכם להסיר, בלי בדיקה כלשהי. לחילופין – אל תמהרו לבקש הסרת קישור ממישהו אחר, לפני שבדקתם האם הקישור מביא לכם תועלת.


בין שאתם משתמשים בכלים שמספקים אזהרות ובין שלא, עדיין תוכלו להפעיל היגיון מסוים כדי להבין האם הקישורים בעייתיים. ההיגיון נסמך על הטראפיק שמייצר אותו קישור:

  • כלל ראשון – יצירת טראפיק: האם הקישור מביא גולשים לאתר? זו מטרתו הראשונה והעיקרית של כל קישור. אם הקישור הנדון לא מביא שום טראפיק או מעט מדי טראפיק, במהלך X זמן, סמנו אותו כמועמד להסרה / הדחה.

    אגב – אותו כלל בדיוק תקף גם ביצירה אקטיבית של קישורים נכנסים. צרו קישור מתוך כוונה שיביא לכם טראפיק, לא מיקומים בגוגל. חשבו כמו בעל-עסק, שרוצה שאנשים יפנו אליו ויזמינו את השירות או המוצר. צורת המחשבה הזו תגרום לכם להציב את הקישורים באתרים הומי-תנועה, עם טקסט-עוגן מניע לפעולה.
  • כלל שני – טראפיק רלוונטי: מה הגולשים עושים אחרי שהגיעו לאתר מתוך הקישור? בהנחה שהקישור אכן מביא גולשים רלוונטיים לאתרכם, כמה צפיות בעמודים מתרחשות בממוצע לכל גולש? מהו זמן השהייה? מהו אחוז הנטישה? אם המדדים נראים טוב ועונים על דרישותיכם (X גולשים ביום שצופים לפחות ב-Y עמודים, עם זמן שהייה ממוצע Z), כנראה שהקישור עושה עבודה טובה.
  • כלל שלישי – טראפיק איכותי: מה אתם רוצים שהקישור ייתן לכם? מעבר לעובדה שקישור אמור לספק טראפיק, מן הסתם יש לו תכונות נוספות: האם הוא ממוקם בחלק נגיש לגולשים, מעל קו הגלילה ולא במקום מוסתר? (רצוי בראש העמוד). האם טקסט העוגן מניע לפעולה, ומיידע את הגולשים לאן הם עתידים להגיע? האם נראה שהקישור לא רלוונטי לאתר, משל פיל בחנות חרסינה?

לסיום, הכלל ברור: השתמשו גם במוח ולא רק בכוח

תוכנות וכלים הם דברים נהדרים, אבל ההחלטה הסופית היא עניין אנושי. קבלו את כל המידע שתוכלו להשיג, אבל אתם אלה שצריכים להחליט האם כל קישור מספק את הסחורה או לא.
Share on Facebook
Share On LinkedIn
Share by Email