סוגיות בנושא Author Rank

סוגיות בנושא Author Rank

מאת: עידו ולדמן, מנהל פרויקטים

זאפ גרופ, 16.07.2012

אחת המהפכות האחרונות בתחום קידום האתרים, היא שינוי מגמה בתחום ה-Authorization והשפעתו על חוזקם של קישורים וכתבות. בקצרה נאמר כי המגמה החדשה, שנתמכת באופן אגרסיבי למדי על-ידי גוגל, מעודדת כתיבת טקסטים המזוהים ומאומתים כפרי עטו של כותב זה או אחר.

מעתה דירוגים בגוגל יהיו נחלתם גם של יחידים, ולא רק של אתרים, עסקים ומותגים. הדבר יוצר שלל סוגיות ודילמות משפטיות בנושא אחריות הכותבים, חברות-שיווק והלקוחות המקבלים את השירות.
מגמה הזו מהווה חלק מהמאמץ הניכר של גוגל לברור את המוץ מהתבן, בכל נושא הפרופילים המזויפים ברשת החברתית שלה, גוגל+. בנוסף המגמה משמשת כדי לאתר אילו כתבות ומאמרים שווים התייחסות ואינדוקס, ואילו אינם ראויים להופיע בפני הגולשים.

הטכניקה בעזרתה מתבצע האימות היא פשוטה: מתוך הפרופיל האישי של הכותב, מוציאים קישור לאתר בו נמצאים המאמרים שלו. בהמשך שותלים קישור חוזר אל הפרופיל האישי של הכותב, באתר בו מופיעה הכתבה, דבר המעיד על כך שאכן התוכן הוא מעשה ידיו. באופן זה גוגל מציעה תגמול ועונש משמעותיים: פרופיל משתמש פופולרי עם תכנים מעודכנים, מעניינים ובעלי רלוונטיות גבוהה, יסייעו לכל אתר (הכולל את מאמריו של הכותב):

לצבור מוניטין איכותי באתר בו מופיע המאמר;
להציג את תמונת הפרופיל של הכותב בתוצאות החיפוש, לצד עמודים שהוא אחראי לתוכנם;
לגרום לכותב עצמו לצבור מוניטין גדול יותר, בו יוכל להשתמש גם באתרים אחרים.

לעומת זאת - פרופילים מזויפים, משוכפלים או בעלי אופי ספאמי, עלולים להיות מוחרמים ולקבל דירוג נמוך מבחינת אמינותם, דבר שעשוי לפגוע בהם.

זה טוב או רע?

על אף ההזדמנות הגדולה שטומן בחובו השינוי הנ"ל, הרי שהוא מייצר כמה בעיות ודילמות עבור כותבי תוכן, מקדמי אתרים, החברות שמעסיקות אותם ולקוחותיהם. כדאי ורצוי להבין את אותן בעיות, לפני שקופצים ראש לתוך הרשת החברתית הזו.

א) של מי התוכן הזה?


1. עמדת החוק בנושא זה גורסת כי כאשר מדובר בעובד שכיר של חברה, התוכן בעבודותיו נחשב לרכוש החברה, ועל כן זכויות היוצרים עליהן הן של המעסיק ולא של הכותב. אם כך נשאלת השאלה – האם כתיבת פוסטים מקצועיים בפרופיל האישי שלו ברשת החברתית, כחלק מתפקידו המקצועי, חושפת את הכותב לתביעות בנושא הפרת זכויות יוצרים לאחר סיום העסקתו?

2. האם בכוחה של החברה המעסיקה לקבוע לכותב מה לעשות בפוסטים שיצר? האם היא יכולה להכתיב עבורו את תנאי השימוש במאמר, גם כמה שנים מאוחר יותר?

3. כאשר מדובר בפרילנסר, היוצרות מתהפכות והבעלות על התוכן היא של הכותב – לא של המעסיק ולא של הלקוח (אלא אם צוין אחרת במפורש בחוזה ההעסקה שלו). אם כך האם יכול הכותב לתבוע את מעסיקו / הלקוח בגין הפרת זכויות יוצרים, בשל שימוש בכתבה עליה קיבל תשלום מלא?

4. האם קיים הבדל בין המקרים בסעיפים הקודמים, בכל הקשור להסרה / שינוי של הקרדיט הניתן לכותב?

כאמור, כדי שגוגל יאמת את זהות המחבר דרוש קישור מהמאמר בחזרה אל הפרופיל האישי. שאלת הקרדיטציה הופכת, במקרה זה, ליותר מאשר עניין של זכויות יוצרים גרידא. כעת היא משפיעה באופן ישיר (לחיוב או לשלילה) על האמינות והסמכותיות של האתר בו נמצא המאמר מחד גיסא, ועל הפרופיל של הכותב מאידך גיסא.

ב) של מי הפרופיל הזה?


1. מבחינת גוגל, פרופילים אישיים בגוגל פלוס כשמם כן הם – פרופילים של אנשים, ולא של חברות או גופים. עם זאת, השימוש של המעסיק בשירותיו של איש תוכן / מקדם אתרים, מושפע באופן ישיר גם מהסמכותיות ומהחוזק של הפרופיל החברתי שלו.

כתוצאה מכך ישנו טשטוש גבולות מסוים, בין חייו הפרטיים של העובד לבין תפקידו המקצועי – קיימת הסכנה שתכנים פרובוקטיביים, שנויים במחלוקת או בעלי אופי בעייתי, עלולים לגרום לאתרים אליהם משתייך העובד (כחלק ממניין הכותבים), לפגיעה תדמיתית ולירידה בדירוגו.

נשאלת השאלה: האם צריך / רשאי המעסיק להכניס בחוזה ההעסקה, סעיף המתייחס לסוגיה זו? סעיף המאפשר לו זכות וטו לגבי תכנים אישיים שעולים בפרופיל של העובד? ומה לגבי זכויותיו של העובד עצמו?

2. האם יכול מעסיק לחייב את עובדיו להשתמש בפלטפורמה החברתית, עם פרטי הזיהוי האישיים שלהם, לצורך העלאה וקידום של תכנים מקצועיים? אם כן, מה תוקפה של חובה זו – האם היא פגה עם סיום תקופת ההעסקה, או שהעובד מחויב לשמור על תכנים אלו גם לאחר מכן? מה הדין לגבי סימוני +1? האם יכולה חברה להכתיב לעובדיה לסמן אתרים, פוסטים ומאמרים מסוימים כאהובים עליהם? ולאיזו תקופה?

ג) פרופילים של לקוחות ודפי-עסק


1. כאשר חברת SEO פותחת פרופיל ו/או דף עסק בגוגל פלוס עבור לקוח, האם היא רשאית לשנות תכנים, קישורים ולחיצות על 1+ על פי צרכיה?

2. האם תוכן שנכתב על ידי כותבי החברה, בפרופילים אישיים של לקוחות, הופך באופן אוטומטי לרכוש הלקוח?
התשובות לשאלות אלו, ולאחרות שיתעוררו בהמשך, עשויות לשנות את מערכות היחסים בין המעסיק לאנשי התוכן שלו, בין אנשי תוכן ללקוחותיהם ובין חברות תוכן ללקוחותיהן. מידת החשיפה של כותבי התוכן משתנה, ועוברת ממצב של "מאחורי הקלעים" למצב של "מרכז הבמה". כותב התוכן הופך בעצמו לדמות ציבורית, בדומה לעיתונאים ופובליציסטים אחרים.

שינוי שכזה עשוי להשפיע, כמובן, לטובה על איכות התכנים שמופצים ברחבי הרשת, שכן כל כותב יעדיף שהחומרים המזוהים איתו יהיו איכותיים, ממוקדים ומועילים כדי לשמור על מוניטין וסמכותיות. עם זאת, לא מן הנמנע שאוכלוסיית הכותבים תעבור שינוי בשל הצורך להתמודד עם חשיפה ומעמד "ציבורי". לא כל כותבי התוכן ומקדמי האתרים ישמחו לחשוף את עצמםברבים, ולקשר את חייהם הפרטיים אל חייהם המקצועיים.

כמו כן, מידת החשיפה שמקבל הכותב בעקבות פעילויותיו ברשת החברתית, עשויה להפוך גם היא לפרמטר חשוב עבור המעסיק, כאשר הוא בוחן את מדד התועלת. פרופיל פעיל עם כמה מאות או אלפי עוקבים נאמנים, עשוי להיות שווה הרבה יותר מאשר פרופיל אישי עם כמה עשרות חברים בלבד.

דבר אחד אפשר לדעת כבר עכשיו: הצלחתה של הרשת החברתית גוגל+, תשפיע על יותר מאלמנט אחד של שימוש בתכנים ובקידום אתרים באינטרנט.
Share on Facebook
Share On LinkedIn
Share by Email